מחאת קפלן, שהחלה בינואר 2023, הייתה תגובה מיידית לניסיון הפיכה משטרית שקידמה הממשלה. המחאה הפכה במהרה לאחת המחאות הגדולות והממושכות בתולדות ישראל, כשמאות אלפי אזרחים יוצאים לרחובות מדי שבוע, ב-150 מוקדים ברחבי הארץ

עוצמת המחאה האזרחית, שהתבטאה גם בשביתות ובהתנגדות מקצועית רחבה, הצליחה לעצור או לפחות להאט משמעותית את תכנית ההפיכה המשטרית. מה שתוכנן להיות מחטף מהיר של המערכת הדמוקרטית, הפך למאבק ממושך שבו כל צעד של הממשלה נתקל בהתנגדות ציבורית עזה

הדבר הראשון שהבחנתי בו היה שהשלטים השתנו. במחאת בלפור המסרים התמקדו בשחיתות השלטונית ובדרישה להתפטרות נתניהו; כאן הם ביטאו חרדה עמוקה לגורל הדמוקרטיה הישראלית. צומת קפלן התמלא בשלטים שדיברו על זכויות אדם, על הפרדת רשויות, על חופש הביטוי וגם על הקשר בין הכיבוש המתמשך והסכנה לדמוקרטיה. ראיתי איך אנשים הופכים מושגים משפטיים מורכבים למסרים חדים וברורים על קרטון

בשיאה, המחאה הקיפה כמעט כל צומת וגשר במדינה. אנשים שמעולם לא לקחו חלק במחאה יצאו לרחובות - רופאים, טייסים, אנשי הייטק, משפטנים. כל קבוצה הביאה איתה את השלטים שלה, את הקול הייחודי שלה. בכל שבוע צצו שלטים חדשים, מקוריים, לעתים הומוריסטיים למרות חומרת המצב

תשעה חודשים נמשכה המחאה, עד ה-7 באוקטובר 2023. באותו בוקר שבת נורא, כשחמאס תקף את יישובי העוטף, הכל השתנה. המחאה נגד ההפיכה המשטרית פינתה את מקומה למחאה להשבת החטופים ולסיום המלחמה. אבל המאבק על דמות המדינה לא נגמר - הוא רק לבש צורה אחרת

מבחינתי, תיעוד השלטים מאותה תקופה הוא יותר מסתם אוסף תמונות. זו עדות היסטורית לרגע שבו אזרחים רבים כל כך הבינו שעליהם להיאבק על הדמוקרטיה שלהם, והחליטו לעשות זאת בדרך נחושה, יצירתית ובלתי אלימה